אחד הסימולטורים הכי מבוקשים במוזיאון התחבורה בלוצרן הוא סימולטור שמדמה חוויית התרסקות בתאונה. שם מתפתל התור הארוך ביותר של ילדים ומבוגרים. אני אומרת לעצמי שיש לזה ערך חינוכי ואם חוויית ההתרסקות הזאת תגרום לילדים להיות זהירים יותר בכביש אז בסדר, שיתרסקו בסימולטור.
גם בזכות הסימולטורים אבל לא רק, מוזיאון התחבורה בלוצרן הוא אחד מאתרי התיירות המובילים של שוויץ. ילדים הרוסים עליו. וגם ההורים שלהם. האבות בעיקר. די יומרני להכריז שאתה מסוגל לרכז את כל מה שכלול בהגדרה "תחבורה שוויצרית" במוזיאון אחד. זה נשמע יומרני עוד יותר כשמדובר בשוויץ.
עם כל ההרים והאגמים שלהם שדורשים תעבורה מכל סוג אפשרי, ים, אוויר, יבשה. אבל המוזיאון הזה עושה את הבלתי אפשרי. הוא מצליח לכנס הכל, למעלה מ-3,000 פריטים, כולל רכבות, מטוסים וספינות בגודל טבעי! ולספק לילדים, ולהורים האקטיביים שלהם, מגרש משחקים פנטסטי, שמשאיר אותם שם יום שלם עד שכולם נופלים מהרגליים.
על רחבה גדולה במרכז המוזיאון עובדים קטנטנים על סלילת דרך. הם מתרוצצים בבוץ ובחול, עם כלי עבודה זעירים. הגדולים יותר בוחנים בינתיים את יכולות הנהיגה שלהם על סקוטרים.
תור ארוך של ילדים והורים נראה במתחם של שלושה סימולטורים של קטר רכבת. הסימולטורים האלה עובדים בשיטת הכיסא החם. עשרות עומדים בתור כדי להתנסות.
כל ילד שעולה על המושב חווה תחושה אמיתית של נהיגה בקטר על פסי רכבת. המשימה שלו היא לזהות נכון את התמרורים ולעמוד בלוח הזמנים (ברור, הרי מדובר ברכבת שוויצרית, לא רכבת ישראל). הקטר שלך עולה על גשרים ודוהר במנהרות, יש המון פרטים שדורשים עירנות ותשומת לב. האם תצליח להביא את הקטר לתחנה בבטחה ובזמן? בקיצור – חלומו של כל ילד ואבא שלו.
לגעת, לסובב, להניע
המוזיאון הזה משתרע על פני שטח של 200 אלף מ"ר ומספר המוצגים וגודלם מסחרר ממש. והכי חשוב: לא צריך לשמור על שקט, ובשום מקום אין שלט "אסור לגעת". להיפך. יש שם אוסף אדיר של קטרים, קרונות רכבת וטראמים מקוריים, העתיקים שבהם משנת 1870. מטראם שהיה רתום לסוסים ועד לקרונות הרכבת הטראנס אלפינית. יש מטוסים, רכבלים, ובכולם אפשר לגעת, לסובב, להניע, והילדים מאושרים מזה.
המקום הזה גם מציע עושר עצום של מידע – עובדות משעשעות, משחקים אינטראקטיביים ותחנות מידע אינטראקטיביות. מפתיע להכיר את כל הכלים האלה בסיור מוזיאלי. אנחנו משתמשים בהם יום יום, אבל ההיכרות איתם מקרוב, במוזיאון, כשהם מנותקים מהשימוש בהם, זו חוויה אחרת.
הקיץ יש שם אטרקציה חדשה, מתוקה (מתאימה לילדים מגיל שש) – "הרפתקת השוקולד השוויצרי". זהו מסע מולטימדיה בחסות יצרנית השוקולד "לינדט", שמתחילה במקורו של השוקולד – גידול פולי הקקאו, השינוע שלהם לשוויץ, אחר כך הייצור, ובסוף המכירה של המוצר המוגמר. רואים, שומעים, מריחים וטועמים, אלא מה.
ואיך אפשר בלי IMAX, וה- IMAX של מוזיאון התחבורה מציע יופי של סרטי תלת ממד על מסך ענק, ביניהם סרטי טבע שאפשר לחוות בהם טיסה משגעת לאורך רכסים אלפיניים וצלילה במרחבי האוקיינוס.
לאחרונה נוסף שם סרט על חפירת מנהרת גוטארד, המנהרה הארוכה והעמוקה בעולם (57 ק"מ), הפרוייקט ההנדסי המדהים של שווייץ שנחנך לאחרונה, ומקצר את הדרך בין ציריך למילאנו.
חוויה ויזואלית לא פחות מסעירה מחכה לכל המשפחה בפלנטריום. מתוך כורסה נוחה אפשר לצאת למסע בין כוכבים, כמעט להרגיש מה זה "הליכת ירח" ולהבין את היחסים שבין כדור הארץ, הירח והשמש בעזרתו של דמות חמודה של קויוט.
טיפ לאם התשושה: תשאירי את בעלך עם הילד בסימולטור ולכי לשתות קפה במסעדה. הם לא ירגישו שהלכת.