טיול בחבל היונגפראו – מאייגר גלטצ'ר לקליינה שיידג

זוג חברים שלי עמדו לנסוע השנה פעם ראשונה לשוויץ. הורים עם שני מתבגרים דעתנים, אוהבי טבע וטיולים ברגל. הם מצאו צימר נחמד בחבל היונגפראו לא רחוק מאינטרלקן וביקשו המלצה לטיול רגלי יפה בסביבה. "רוצים נוף מהמם", הודיעו לי. ברור. טוב, איפה שזורקים אבן בשוויץ יש נוף מהמם, בפרט באיזור היונגפראו. מה עוד? "שיתאים לכל המשפחה ושלא יהיה קשה מידי". או קיי. "ועם תחנות חמודות כאלה בדרך". תסבירו חמודות. "את יודעת, לעצור ולראות משהו מעניין, או לעשות משהו מגניב בדרך". אהה. "שעתיים כזה".
מסלול האייגר גלטצ'ר ענה על כל הדרישות.

אתם לוקחים רכבת ויורדים בתחנת Eigergletscher. התחנה נמצאת בגובה של 2,320 מטר ומעליה ממש מתנשא הקיר הצפוני של האייגר, אחד משלישיית ההרים המיתולוגית אייגר-יונגפראו-מונש, מהמרשימים בהרי האלפים. כל הדרך היא ירידה, כלומר הליכה קלה, נעימה, נטולת אתגרים, בנוף משגע שמורכב משלושת אבות המזון של נוף גלויות שוויצרי – רכסים אלפיניים מדהימים, משטחים עצומים של ירוק רענן ואגם.

שלושת אבות המזון של האלפים

מאחוריכם ילווה אתכם כל הדרך מראה הקיר הצפוני המרשים של האייגר – תערובת של קיר סלע מאסיבי, שלג וקרח (תלוי באיזה חודש בדיוק תהיו שם). עשרות מטפסי הרים נהרגו בטיפוס עליו וכשמביטים בו אפשר להבין למה. אתם תרדו במורד השביל בכיוון תחנת הרכבת ב-Kleine Scheidegg, כשמימין משתרע עמק לאוטרברונן, ומשמאל עמק גרינדלוואלד – מרחבי אחו ירוקים מלוא העין עם אגם קטן באמצע. בקיצור מבחינת הנוף אתם מסודרים לגמרי.

בעניין "התחנות החמודות" – לא יודעת אם "חמודות" זו ההגדרה למה שיש במסלול הזה, אבל יש נקודות ציון לאורך הדרך והן מעניינות ואחת כייפית. הן מוקדשות למטפסי ההרים שקיפחו את חייהם בטיפוס על האייגר. התחנה הראשונה היא בקתת מטפסי הרים פצפונת שמהווה מעין מוזיאון קטן למטפסי ההרים האלה.

דרך החלון אפשר לראות חפצים שונים כמו דרגשי שינה וציוד טיפוס מהדור הישן. השביל מתפתל במורד ועובר על פני רכבל הכיסאות של Fallboden ואז תגיעו לאגמון. זהו בעצם מאגר מים קטן, ועל גדותיו נשקפות מהמים אבני זיכרון עם שמות המטפסים הנועזים ההם. מול האגמון יש תחנת רענון חמודה לגמרי – בריכה קטנה עם ספסלים במים. המטיילים מוזמנים לשבת, לחלוץ נעליים ולשכשך בה. בהמשך אפשר לעצור להגיד שלום לעדר הפרות שרועות במתחם מגודר ואחריו תגיעו לתחנת הרכבת קליינה שיידג – תחנה גדולה עם שתי מסעדות והרבה אקשן. שם תוכלו לעלות על הרכבת בכיוון אינטרלקן.

לא הספיק לכם? אפשר להמשיך. המשיכו ללכת בשביל מקליינה שיידג בכיוון Wengernalp, עד ונגן Wengen (כשעה פלוס) או בכיוון גרינדלוואלד, דרך Mettla עד Alpiglen (כשעה וחצי פלוס). גם ההמשכים האלה מדורגים כקלים להליכה לכל המשפחה וכל המסלול מתאים לטיול בחודשים מאי עד אמצע אוקטובר.
נקודה חשובה – שבילי ההליכה של שוויץ הם עבודת נמלים מצטיינת. הם מסומנים ומשולטים כמו שצריך ובכל מקום תמצאו שילוט מעולה שמציין בין השאר את זמן ההליכה מנקודה לנקודה. אבל הנתון הזה מתייחס בדרך כלל לשוויצרים, לא לישראלים. כתוב שעה? קחו בחשבון שעה וחצי-שעתיים. השוויצרים האלה חורשים את שבילי האלפים מגיל אפס. איפה הכושר שלהם ואיפה הכושר שלנו. סעו לשלום.