סתלבט אקטיבי על הר פילאטוס

אין חופשה שוויצרית בלי טיול לפסגה אלפינית. אז תלוי מה אתם אוהבים לעשות. לטייל ברגל, לטפס, לנסוע ברכבלים, לשבת על דק התצפית ולהשתכר מהנוף או לבלות בפארק חבלים בפסגה. הר אחד שבאמת יש עליו כל כיף אפשרי, הוא הפילאטוס מעל ללוצרן. קודם כל זו הדרך. לא דילגו שם על שום אמצעי תחבורה שמוביל למעלה, והנסיעה בכל אחד מהם היא חוויה בפני עצמה.

אנחנו הגענו מלוצרן והחלק הראשון של הדרך אל פסגת הפילאטוס היה בשיט באגם לוצרן. יצאנו מרציף הספינות במרכז העיר בכיוון אלפנאכשטאד. במשך שעה וחצי היינו מוקפים בכחול הזה, שעטור בנוף האלפיני היפהפה של האיזור, עם עצירות בעיירות ובכפרים שהמציאו את התואר "ציוריים".
באלפנכשטאד ירדנו מהספינה ועלינו על רכבת גלגלי שיניים – רכבת עתיקה שגלגליה נאחזים בפסים וצולחים את המדרון התלול של ההר. היינו מוקפים בילדים של בית ספר מקומי. הרכבת הזאת עם העליה התלולה הסעירה אותם לגמרי. אנחנו התמסרנו לנוף ההולך ונגלה בחלונות. ככל שמטפסים גבוה יותר נעשה הנוף סלעי ודרמטי.

פה ושם חוצים פלגים את הסלעים ופה ושם מנקדות את המדרון דמויותיהם של אנשים קיצוניים, שהחליטו שהם עושים את זה ברגל. פגשנו אותם אחר כך בפילאטוס קולם, פסגת ההר. הם נראו חייכניים ורעננים כאילו הרגע התחילו את היום. יש אנשים כאלה. פסגת הפילאטוס היתה מלאה אנשים ופעילות. המון מטיילים בכל הגילים, שרועים על כיסאות נוח מול הנוף או בדרך לעשות משהו. אני התיישבתי לכמה דקות על מרפסת התצפית כדי לקלוט את מה שהטבע נתן לתושבי הקנטון הזה. אחר כך עברתי לתצפית בצד השני כדי לראות שהוא צ'יפר אותם בגדול גם שם. התחלנו לחוש רעב מסויים. ארוחת צהריים? יש שבע מסעדות לאורך הדרך, ארבע מהן על ההר. אבל היי, קודם היינו צריכים להרוויח את הארוחה הזאת.

נפילה חופשית זה כאן

בשבילי הנופים מהפיסגה הספיקו לגמרי, אבל בין החברים שלי היו שלושה גברים מסוקסים שהשתוקקו להגיע לפארק החבלים של הפילאטוס. היו שם 10 מסלולים למתחילים ולמתקדמים, כל אחד עם תחנות ומכשולים שמחייבים טיפוס חכם ושמירה על שיווי משקל. הם הסתערו על הסולמות והאומגות כמו טרזנים מאומנים (למרות שהיו שם גם לא מעט ילדים שעשו את זה יפה מאוד).

האטרקציה שהם הכי חיכו לה היתה נפילה מגובה של 14 מטר, ברור שהם היו קשורים במתקן בטיחות שהנחית אותם בעדינות על הקרקע. אחד מהם לא הסתפק ב-14 מטרים והלך על הדובדבן שעל העוגה – ה- Powerfan– נפילה חופשית מגובה של 20 מטר. כאילו רק עוד ששה מטר גובה אבל מה שהחזיק אותו היה כבל דקיק בעובי של שישה מילימטר, כדי שזו תהיה נפילה נפילה ובלי שירגיש שהוא קשור למשהו. כמה מטרים לפני שנוגעים בקרקע נכנס לפעולה מנגנון בלימה מיוחד ומסדר לנופל נחיתה רכה. ישבנו למטה ועקבנו אחריו כשאנחנו מחזיקים אצבעות ואומרים לעצמנו שבמקום כזה הם לא לוקחים סיכונים וזה מאה אחוז בטוח. הוא חזר אלינו עם חיוך מתלהב שלא ירד לו מהפנים עד שחזרנו ללוצרן.

החלטתי שאת מגלשת ההרים (הטובוגן) אני מוכנה לנסות. זה נראה בטוח לגמרי. התיישבתי בגיגית שנוסעת על מסלול חצי צינור, הבחור של הטובוגן הראה לי איך להשתמש במעצור והופ! יצאתי לדרך. כיף לא נורמלי הדבר הזה, בפרט למישהי כמוני שאוהבת ספיד אבל עם שליטה. גלשתי לי מהר יותר ויותר כשעל המדרון לפני מונח כל העמק עם האגם. פשוט חלומי.

ירדנו מההר חזרה ללוצרן בצידו השני, חוויה נחמדה לא פחות מהעלייה. ממרומי הרכבל היורד התחלף הנוף מסלעים לכרי אחו ירוקים, ואחר כך לגגות העץ של בתים כפריים. למטה בעיירה קריינס עלינו לאוטובוס שלקח אותנו חזרה ללוצרן. אחלה יום. www.pilatus.ch