ככה בונים חומה – מוזיאון פיפא בציריך

אין דרך עדינה להגיד את זה: אין דבר שמשעמם אותי יותר ממשחק כדורגל. בעוד הגברים במשפחתנו יוצאים מדעתם על הטריבונות בשבת ונוסעים בעקבות קבוצתם האהובה לכל מיני חורים באירופה, הנושא היחיד שיש לי בו התמצאות בסיסית הם חיי האהבה של כריסטיאנו רונאלדו, ומלפני שבועיים יש לי סקרנות כלשהי לגבי חייו החדשים של ערן זהבי בסין. אז כשחבר חובב כדורגל הציע לי להצטרף אליו לביקור במוזיאון פיפא החדש שנפתח בפברואר בציריך, פתחתי עליו עיניים. אבל במחשבה שניה החלטתי שאולי בכל זאת כדאי להיפתח לתחומים חדשים וגם לזכות בנקודות בארוחת שישי המשפחתית. אז הלכנו.

סורפרייז! המקום הזה הורס. בעיקר חובבי כדורגל אבל גם כאלה שלא. הוא נוצץ, מעוצב, שופע תצוגות, מסכים אינטראקטיביים וחפצים היסטוריים שריגשו אפילו אותי. אף מילה כמובן על שחיתות, סחיטה, שוחד, הלבנת הון, הטיית מכרזים לאירוח טורנירי גביע העולם שנקשרו לפיפ"א בשנה האחרונה. אבל היי, גם לא ציפינו. המוזיאון הזה הוא המילה האחרונה בתחום הטכנולוגיה של תצוגה, מסכים וסאונד. קיר ענק שכולו מסך טלוויזיה עם רזולוציה שלא תיאמן מציג קטעי וידאו מרהיבים של משחקי כדורגל – באיצטדיונים גדולים וקטנים, סופרסטארים ואלמונים, על חופי ים ובשכונות עוני.

על הקיר הזה נעה גם המעלית של שלושת קומות המוזיאון, והשילוב בין התמונה והתנועה הזאת הוא חווייה ויזואלית כובשת, שקשה להתנתק ממנה. בכורסאות עגולות שממש עוטפות אותך אפשר לשמוע באיכות סאונד פנטסטית את ההמנונים שנכתבו למשחקים השונים.

התצוגה מתפרשת על פני שלוש קומות ויותר מ-3,000 מ"ר (יש נגישות לכיסאות גלגלים):
כ-1000 תצוגות, 1,400 צילומים, מידע עצום על תחרויות הגביע העולמי מראשיתן, פרטים היסטוריים ופרטי טריוויה, חפצי ממורביליה, ומה שהכי אהוב על ילדים ואבותיהם – קומת המשחקים. לא מעט מוצגים הם אינטראקטיביים ויקסמו מאוד לילדים. במרכז התצוגה כמובן הגביע האיקוני המוזהב. אפילו אני התרגשתי לראות אותו מקרוב כל כך.

---

גול קיק ומולטי-בול

מעניין להכיר את ההיסטוריה של הכדורגל. על משטח תצוגה אחד מונחים למשל צמדים של כדור ונעל מ-1900, 1954 ו-1914 כשהשלט "הרגישו את ההבדל" מזמין לגעת בהם.
באגף המוקדש להיסטוריה של משחקי הגביע העולמי יש תיבת תצוגה לכל שנה, שמאפיינת את משחקי אותה שנה, כוללת חפצים שונים ומציגה אירועים מרכזיים שהתרחשו באותה שנה בעולם. קחו למשל את משחקי גביע ז'יל רימה, מקסיקו 1970.
מספרים לנו שהחום והאוויר הדליל הקשו מאוד על השחקנים, אבל מקסיקו 1970 נחשבת לאחת מתחרויות הגביע העולמי הטובות ביותר אי פעם, עם משחקים בלתי נשכחים, שידור ראשון בצבע, ושוב ברזיל – עם פלה – מנצחת בגמר את איטליה 4-1. ומה קרה באותה שנה בעולם? הסתיימה בניית סכר אסואן, אפולו 13 נשלחה אל החלל, את מצעדי הפזמונים כבש "ABC" של חמישיית ג'קסון ואת סדרות הטלוויזיה הובילה הסידרה "מאש" על בית חולים שדה במלחמת וייטנאם. בין הפריטים מהתחרויות של אותה שנה: ערכה לאוהד – ונטילטור קטן להרכבה כי המשחקים החלו בצהריים והחום היה בלתי נסבל.

בקומה העליונה תמצאו את הדובדבן שבקצפת – איזור המשחקים. גול קיק – מסלול בעיטה לשער, מולטי בול (לא הצלחתי להבין מה בדיוק עושים שם אבל אני סומכת על הילדים שיפצחו את העניין בשניה), מכונות פינבול, ואפילו מסך תוצאות שיאפשר לכם להרכיב תחרות מסודרת עם ניקוד, מנצחים, מפסידים וכל זה. יופי של מוזיאון. אבל שיהיה ברור – שום דבר לא השתנה! אני לא באה איתכם לדרבי!

FIFA World Football Museum