הרבה שואלים אותי מה המקום הכי אהוב עלי בשוויץ. לא פשוט לענות על זה, כי יש בה כל כך הרבה יופי והחלוקה שלה לקנטונים, איזורי שפה ואיזורי אקלים סידרו לה מגוון באמת יוצא דופן של נופים, תרבויות וקולינריה. אבל אם דוחקים אותי לפינה, ואני שמה לרגע בצד את האלפים, כי אין על הפנורמות האלה), הקנטון שנמצא גבוה ברשימה השוויצרית שלי הוא טיצ'ינו, הקנטון האיטלקי. השילוב הזה של שווייץ עם איטליה מקסים במיוחד, וערי האגמים של הקנטון – לוגאנו, לוקארנו ואסקונה – כל כך מלאות חיים ויופי ומטבח איטלקי עם טוויסט. אבל לא אליהן אני מכוונת כשאני יורדת דרומה לטיצ'ינו. בכל פעם מחדש אני מתפתה להגיע דווקא לבלינצונה, בירתה של טיצ'ינו.
פולנטה וכוס יין בחצר המבצר
היא רחוקה משעשועי המים, מהשיט, מפארקי ההרפתקאות והפסטיבלים הנוצצים של ערי האגם, אבל מה שיש לה אין לאף עיר אחרת. אני מתכוונת לשלושת המבצרים העתיקים שלה. מאות שנים של היסטוריה מסעירה, קרבות של דוכסים ומשפחות אצולה, אצורים בין החומות ומגדלי התצפית שזכו לשימור קפדני. הם נבנו במאה ה-13 ע"י הדוכס של מילאנו כדי לחסום את מעבר האלפים מפני חדירת אויביו לאיטליה מצפון.
כשמטיילים על החומות, באולמות המבצרים ובגנים היפים שלהם נדמה שמעבר לפינה יצוץ תיכף אביר עם שיריון מלא או עלמה כחולת-דם בגלימה ומצנפת. אין כמו לשבת על מנה של פולנטה וכוס יין על הטראסה של המסעדה במבצר קסטלגרנדה, הגדול מבין השלושה, אחרי שביקרתם בתערוכת הקבע של ציורי משפחת האצולה גירינגלי בתוך המבצר. עשרות הציורים ה-נ-ה-ד-רים מהמאה ה-15 של צייר אלמוני, התגלו במקרה על תקרת בית המשפחה בכיכר העיריה. בפעם הראשונה שביקרתי בבלינצונה עשיתי את מסלול הטיול בין שלושת המבצרים ברגל. יש מפה ויש גם אודיו גייד וזה ממש כיף. המבצרים שונים לגמרי זה מזה אבל לכל אחד מהם יש קסם משלו.
אם לא בא לכם לעשות את הדרך ברגל סיפרו לי שעכשיו יש דרך אפילו יותר כיפית. אתם יכולים לעלות על Artù, רכבת קטנה שנוסעת ממרכז העיר אל שני המבצרים. פשוט להישען לאחור ולהתענג על המראות המקסימים של בלינצונה, כל הדרך אל מבצר מונטה בלו ומבצר סאסו קורבארו.
בדרך תראו גם אתרים אחרים בעיר, שאולי תרצו לחזור אליהם. משך הנסיעה כשעה וחצי. בכל אחד מהמבצרים יש תערוכה כזאת או אחרת, שכדאי לראות אותה.
במבצר מונטה בלו יש אטרקציה קולינרית חדשה שהבטחתי לעצמי לבדוק בביקור הבא בעיר: עשה בעצמך את הסלמי שלך! הסלמי הנפלא של טיצ'ינו הוא אחד מכוכבי המטבח המקומי וכחלק מהביקור במבצר אפשר להכיר מקרוב את אופן ההכנה שלו עם טעימות כמובן וכוס יין מתבקשת בגינה של המבצר.
ואפרופו סלמי ויין – אם הגעתם לבלינצונה בשבת אל תפספסו את שוק השבת שלה ברחוב הראשי בעיר העתיקה עם כל דוכני האוכל המקומי. שווה!