אז איפה אתם בכריסמס?

אני יהודיה כשרה אבל כריסמס זה כריסמס. כל העולם נהיה ידידותי יותר, יפה, חגיגי, חמים ומאיר פנים יותר בכריסמס, והחג הזה מגיע עם שווקים שפשוט אי אפשר להתעלם מהם. אז כבר שנים אני מקפידה לחגוג את טרום חג המולד בעיר אירופית נעימה (או ביותר מאחת…). השיא היה לפני כמה שנים כשעשיתי את זה בשיט על הריין משוק חג מולד אחד לשני. אבל גם לקפוץ לסופשבוע אירופי עירוני בדצמבר של טרום כריסמס זה לגמרי תיקני. אחת הערים שמתכוננות יפה לחג היא ציריך, ואם נפלתם על שבוע מושלג זה בכלל מושלם.

מעדנים ואבני סברובסקי

אל אחד משווקי חג המולד הכי שווים באירופה הגענו מיד עם הכניסה לעיר בתחנת הרכבת המרכזית של ציריך. אני אוהבת את התחנה הזאת. היא ענקית אבל נעימה ומלאה חנויות ובתי קפה כיפיים, וכשמרימים את העיניים אל תקרת התחנה רואים את הפסל התלוי המקסים של המלאך, של הפסלת ניקי דה סן פאל. בתחנה הזאת מתמקם כל שנה שוק חג המולד הגדול ביותר של ציריך והוא מלא כל טוב ואווירה נהדרת. יש בו מאות דוכנים. למי שאוהב כמוני להכיר מקום דרך האוכל שלו, השוק הזה מציע שפע מטורף.

ברבים מהדוכנים מוכרים מעדנים טיפוסיים לאיזורים השונים של שוויץ ואני דוגמת אותם אחד אחד: גבינות נפלאות מגרוייר, אמנטל ומגבנות קטנות מכל רחבי שוויץ, סלמי טיצ'ינזי נהדר, לחמי הפירות הכפריים השחומים של קנטון אפנצל, שדחוסים באגסים ותפוחים, הראש מסתחרר מהשפע. את הכל אופף הניחוח העונתי המשגע של הגלוויין, היין החם המתובל של כריסמס עם הקינמון והציפורן וכשנכנסים לתחנה מומלץ לפתוח בכוס גלוויין לחימום. מרגישים היטב גם את ריחן של עוגות הג'ינג'ר המסורתיות. בין טעימה אחת לשנייה יש המון דוכני בובות, כלי בית, עבודות יד ופיצ'יפקעס בלי סוף, שלחטט בהם זה תענוג בפני עצמו.

מה שעוד מייחד את השוק הזה זה עץ חג המולד שלו, שכבר הפך למסורת. חברת אבני סברובסקי הולכת שם עד הסוף ואחרי שהם מסיימים את הקישוט שלו זהו עץ חג המולד הכי נוצץ, מלכותי ואופטימי. בחוץ קור כלבים אבל לא פחות תוסס ושופע קסם. אז אחרי ש"עשינו שוק" מכפתרים את המעיל-כובע-כפפות והחוצה אל באנהוף שטראסה.

שמעתי פעם ממדריכת תיירים שלקראת חג המולד מאירים את באנהוף שטראסה בלא פחות מ-12,000 נורות לד. יש מצב. גם בתי הכלבו הגדולים מתקשטים באלפי נורות והרחוב זוהר ממש. ככל שמתקרב החג יש בעיר יותר אירועים. בחורף הראשון שלי בציריך צעדתי לאורך באנהוף שטראסה כשפתאום שמעתי קולות גבוהים של שירת מקהלה מאחד הרחובות הצדדיים באיזור בתי הכלבו. הלכתי בעקבות הצלילים והגעתי אל עץ חג מולד מזמר – במה של קומות בצורת עץ אשוח שניצבים בהן המון ילדים לבושים בירוק עם כובעים אדומים ושרים מזמורי חג. מקסים.

למי שמגיע לעיר בסוף השבוע הראשון של דצמבר יש הזדמנות חד פעמית להתוודע להזוי באירועי העונה – ה-Nikolaus schwimme, משחה חג המולד לאורך כמאה מטר במים הקפואים של נהר הלימט שחוצה את העיר. אחרי שמוחאים כפיים לשחיינים האמיצים זה בדיוק הזמן להיכנס לאחת המסעדות ולהרשות לעצמכם פונדו גבינה עשיר, ארומתי, לוהט ועתיר כולסטרול וקלוריות, כי חג מולד יש רק פעם בשנה.